אם הייתי אומר לך שכאבים עזים, חום גבוה וטראומה קשורים לקורונה. האם היית ממשיך לקרוא מאמר זה?
הגעתי למצב שלא יכולתי לכוון כוס מים לפה ולשתות. שלא נדבר על זה שלא יכולתי לישון, לשכב, לעמוד רק ישיבה בתנוחה מסוימת הרגיעה את הכאב. כאבי תופת בפלג גוף עליון, "ננעלו" לי השכמות והכתפיים כולל הצוואר.
יומיים לפני כן התלקחה דלקת בבטן שבד"כ היא מאוזנת ורגועה. חום גבוה השבית אותי כמה ימים עד שנרגע. הגברתי מינון של תרופה שאני נוטל, תוספים ומחזקים טבעיים, הפסקתי לאכול. כלום לא ממש עזר. הרגשתי שהגוף שלי מאבד תפקוד, ייאוש ,דיכאון ופחד מוכר.
שבוע לפני חוויתי טראומה קשה וזאת אחרי תקופה מאתגרת…שהתחיל בדיעבד את כל הבלגן.
אני יכול להמשיך אתכם למסע במנהרת הזמן הפרטית שלי, אך אין בזה כל טעם. הסיפור האישי הוא לא הפואנטה.
ניתנה רשות לרופא לרפא
פניתי למטפל ההוליסטי המדהים שלי שלא יכולתי להגיע אליו בשל הקורונה בתקופה האחרונה, מיד הרגיש את המצוקה. נפגשנו ולאט לאט מסאג', כוסות רוח, דיקור לכבד שתפקידו לנקות את הפסולת, בו מתגוררות אנרגיות הקשורות לכעסים ותסכולים, ביקורת ושיפוטיות. עבדנו על הכליות משכן קבע של אנרגיה הקשורה בפחדים וחרדות. פתיחה של מרדיאנים (ערוצי אנרגיה) חסומים.
אחרי שני מפגשים עוקבים חזרו המערכות אט אט לתפקוד. זה תהליך, אין כאן מטה קסם.
אני יודע שרבים לא מתחברים לדרך טיפול זו, ואין ביכולתם לראות את הקשר הישיר בין גוף לנפש. נכון גם לי לקח זמן גם הפעם הופתעתי מחדש. סביבי לא מעט אנשים שמסרבים לקבל גישה זו ניגשים לרופא נוטלים תרופה, שמטפלת בסימפטומים חיצוניים. זה כמו לשים פלסטר על פצע פתוח מודלק. אך "התרופה" לא מטפלת בשורש הבעיה. הגוף חכם יותר ויעקוף עם הזמן את התסמינים ונצטרך להגביר מינון או לשנות את סוג התרופה.
מעל ההיגיון והמחשבה
באותה הגישה לו התחלתי מאמר זה באמירה: ששורש הבעיה שהוביל להתפרצות הפנדמיה הוא תוצאה מקשר קלוקל בין בני אדם. אני משוכנע שרבים לא היו ממשיכים לקרוא את שכתבתי.
הטבע מפעיל עלינו, על כל העולם לחץ כדי שנשנה אחד כלפי השני יחס וגישה.
במקום שיפוטיות, ביקורת, האשמות הדדיות, תקראו לזה שנאה. נדרש מכל אחד להתעלות מעליהם ולבנות קשרים המבוססים על תמיכה וערבות הדדית, כדי שאותם מערכות המאגדות וקושרות את העולם יקבלו "זרימת דם" תקינה וירפאו אותנו מהרס הדדי ושנאה ההולכת וגוברת מרגע לרגע בין בני האדם.
אם נסתכל סביב נראה שהעולם בכאוס טוטאלי לא רואים מזור למצב. בואו ננסה, מעל ההיגיון והמחשבה שהורגלנו, ניסיון חיים שרכשנו עד כה ונשנה כל אחד במאמץ קטן את הגישה במשפחה הגרעינית, השכן או האדם שממתין בתור בסופר השכונתי לשלם בקופה. שינוי מחשבות שליליות לחיוביות יציל את עצמנו ואת כל העולם מקורונה ומכל פגע רע.
ניל ארמסטרונג בצעד הראשון על הירח אמר: "זהו צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות". כל שינוי מתחיל בצעד קטן, בואו נתחיל אותו יחד כאן עכשיו.