כשהייתי צעיר, הים היה הבילוי המועדף עלי. אפילו ימי בין המצרים לא הרתיעו אותי מלהגיע אליו בימים הקבועים. אממה, אמא הזהירה, ואני כילד צייתן, הבטחתי לא להיכנס לשחות במי הים בימים אלה, בהם אנו עדים מדי שנה לריבוי מקרי מות כתוצאה מתביעה בשל מערבולות וזרמים חזקים.
חלפו מאז שנים רבות.
ביום שלישי האחרון מצאתי את עצמי נזהר ובודק מסלול לפי הודעות אזהרה מפני חסימת כבישים, בוואצאפ או אפליקציית Waze כדי להגיע ליעד.
אפילו מול הבית שלי הפגינו. שעות של עמידה בפקקים בחום הנורא, גרמה לי געגוע עז לחוויה של הים, והדגל המתנופף ברוח על סוכת המציל.
ימי בין המצרים. תקופה של הרבה לחצים מכל הכיוונים. מצד אחד חור בלב תחושת ריקנות נוראית המובילה לחוסר הסכמה, אלימות, שנאה, שבר בעם.
מנגד מחזקת אותנו, חכמת הלב, האמונה שקיים כוח טוב המנהל את המציאות!
כוח המנסה לכוון אותנו להתעלות מעל המצבים ולזמן עבור כולנו כוח טוב, שיאזן, ייצור מרחב למחשבה על הכלל, כוח מיטיב מאזן מאפשר חיים בים של אהבה.
לאורך תקופה ארוכה אנו חשים אסונות טבע בקנה מידה שלא ידענו: מזג אוויר קיצוני – "גל חום אדיר ממשיך לפקוד אזורים בצפון אמריקה, אירופה, אסיה והים התיכון…" ידיעה שפורסמה הבוקר 19.7.23 YNET ידיעות אחרונות
הקורונה ששינתה לנו המציאות, מלחמות קשות. לצד זאת אנו מתבשרים כי הדיכאון הפך להיות מחלה בקנה מידה עולמי. אנשים בכל העולם מחפשים ריגושים חדשים ומוצאים עצמם במעין סחרור שמוביל לבדידות וחוסר שייכות. בתחומי החינוך, הכלכלה, הפוליטיקה אנו עדים לפילוג בין ימין לשמאל ועוד ועוד…
תיקון העולם יכול להיות אך ורק על ידי פעולות המתקנות את "האדם".
חכמת הקבלה מקנה לנו ראיה רחבה לגבי תהליכים גלובליים שהעולם עובר, מכוונת ומעניקה כלים חדשים להבנת חיינו, מטרת השינויים שאנו עדים להם וכיצד לברר את התייחסותנו אליהם, לשרוד ולהתקדם ביתר ביטחון מול חוקי הטבע המנהלים אותם להיות בהלימה לאותם חוקי יסוד.
עלינו לפתח קשרים שיובילו למצב לפיו ברור לכולנו שאנו חיים יחד. לקיים חיים מתוך כבוד והסכמה הדדית, כשכולם מבינים את כולם ולא נלחמים אחד בשני. אלא כולנו נלחמים באגו שלנו. אם נדע איך לתקן את האגו שלנו, כך שלא יפריע לנו לחיות חיים רגועים, נוכל לחיות טוב, בלי מלחמות, בלי מאבקים וסכסוכים.
כאשר כנגד כוחות שליליים נוכל להגיב בחיוב, נזמן כוחות טובים המנטרלים את כל הרע. הלוואי ונוכל להתעלות על הכוחות השליליים המופיעים בינינו ולכסות אותם באהבה.
לעולם לא תהיה לכולנו אותה מחשבה, לעולם לא נסכים על הכל, זה ברור. וטוב שכך. כאן קיים פוטנציאל ההתפתחות שלנו יחד, בצמיחה הדדית. אנחנו כן יכולים, ומחויבים, למצוא מחדש את מה שמאחד אותנו כעם ישראל מעל כל השונות. כי אין לנו עם אחר ואין לנו מדינה אחרת. להיפרד זו לא אופציה.
