שוכב על הספה רגל על רגל, נהנה מה זיפזופ בנייד, קרירות מהנה מהמזגן לעומת החום והלחות שבחוץ. נהנה מכל רגע, כשפתאום, אאוט אוף דה בלו, מגיחה "הצודקת"! פניה אדומים כלהבה בוערת, שערה מזדקר כקיפוד לפני קרב. תוך כדי צעקות ואמירות מתוסכלות, היא מונה רשימה ארוכה של מטלות שהספיקה לסיים ״בעודך שוכב לך בסבבה שלך״. זהו תסריט שכיח, אחד מיני רבים. אני יכול להפוך אותו ברגע.
מנקודת מבטי הגברית, התעוררתי ב 5 בבוקר כדי להספיק להגיע לעבודה בזמן. מאחורי יום מורכב עם הבוס, קולגות וצוות המשרד. פיצחתי אתגרים עם לקוחות מעצבנים. שבתי הביתה לקראת ערב, משתוקק לנוח קצת מהיום המתיש שחלף ופתאום בום, היא "מתפוצצת" עלי.
על קולי הפנימי הכל כך מתוסכל מהסיטואציה אפשר להמשיך לכתוב תסריט מלא ביקורת, שיפוטיות, תלונות כאלה ואחרות כאורך הגלות.

מקסימום נוחות במינימום מאמץ

״מקסימום נוחות והנאה במינימום מאמץ״- זהו אותו מנגנון המנהל כל אחד, ללא הכרתנו. אותו שיח פנימי שמסכם מאמץ בלתי נלאה לעומת האחר ומה ״יצא לי מזה״ בתמורה?! הוא חי בתוכנו משחר ילדותנו, מברר בכל רגע איך להתמלא ולא לצאת חס ושלום ״פראייר״ בעיני עצמו, בעיקר ביחסיו עם הסביבה.
תסמונת "פנקסנות אינפנטילית" – מנגנון פנימי חסר בושה שמתקיים בכל אחד. מנהל התחשבנויות בתוך מערכות היחסים ורגשות.  מכוון פעולות, מנתב את כספנו ושלל אין סופי של אפיזודות בחיינו. וכחלק בלתי נפרד את התפקוד הזוגי וניהול שוטף של הבית והטיפול בילדים. ישנן מערכות פנקסנות ורישומים אין סופיים של מי עשה מה, מתי, כמה מאמץ וזמן השקענו, בהרבה ממערכות היחסים הזוגיות שאנו פוגשים. דווקא כהורים נראה שאנחנו מצליחים להתגבר בקלות רבה יותר. מוכנים להניח לאני ולהיות שם, ללא תמורה עבור הילדים. כלפי בני הזוג אנו לרוב מאותגרים יותר ויותר עם חלוף השנים.

טבעי שיתגלו בינינו ויכוחים סביב תפקודים יומיומיים במצבים בהם יש עודף מטלות, אך חלקנו חווים תחושה של מאבק אינסופי מול הצורך לעמוד בקצב הנדרש לניהול המסגרת המשפחתית.
מאותה נקודה מתחיל תהליך של אכזבה, תסכול, לוחמנות ונקמנות ומתקבעת בנו תפיסת מציאות משוכנעת ש – "אני מושלם הקלקול הוא תמיד באחר!" ומכאן ציפייה שהצד השני יבין אותנו ויגיש עזרה כשלצערנו, בני זוגינו מרגישים בדיוק את אותו הדבר.

קשרים אינם שדה משחק בו צוברים נקודות ועונשים.

מערכות קשרים בהן אנו עוסקים במדידות, ציונים והערכות, מכניסות לחיינו רגשות שליליים, אשר כמובן שאינם מיטיבים עמנו. קשרים אינם שדה משחק בו צוברים נקודות ועונשים.
מערכת יחסים טובה דורשת שיתוף פעולה, הדדיות ויכולת להיות פתוחים לשיח על הבעיות המתעוררות בזמן הנכון. באופן פתוח וכנה מתוך גישה חיובית, יכולת להתמודד עם שינויים חברתיים, משפחתיים ובין אישיים, גמישות והסתגלות. הדדיות הינו מצב אופטימלי. אך גם אם צד אחד נעור, מתעלה על המצב ומתחיל בשינוי, יש באפשרותו להפיח רוח חדשה בקשר, למרות הקושי הגדול.

אהבה היא נתינה נקייה

כל עוד אנו חיים בבועה שיצרנו לעצמנו, מסתבר שנישאר כבולים להרגלים ולעקרונות שאימצנו ואשר הביאו אותנו לקיבעון. המצבים חוזרים על עצמם שוב ושוב.
זיהוי המעגליות, חוסר היכולת לפרוץ להשתחרר ממנה, יכול להוות ראשיתו של שינוי!  מעבר מחשיבה שלילית לחשיבה חיובית בריאה. חידוש ההדדיות והשקעה בקשר, כל אחד כמידת יכולתו וכישוריו. כך יחד נייצב בינינו מערכת יחסים רכה, גמישה, יכולת הסתגלות לשינויים במציאות חיינו, הערכה הדדית וחיזוק קשרי האהבה בינינו.