הים מרגיע,
צובע "רעשים" בכחול.
מגיש לו כאב, תסכול, מחשבות משובשות…
שינקה, יִצְבַּע אותם,
יבנה בליבי הבחנות נכונות.

כך מצליח אני להפליג בים חלומותיי,
למקום רחוק רחוק של יופי ושלווה.
סבל וכאב לא קיים שם,
מקום בו מפרגנים לשמחה,
אושר שזור באהבה.

בימים בהם הים מעלה גליו ברוגז

והגלים עולים לשטוף העולם
כשמגיעים, ורואים, את חול הים
מיד נשברים, וחוזרים לאחוריהם,
ושוקטים…

מילדות גיליתי קסמיו.
שנים על גבי שנים, שעות על גבי שעות.
מפסח ועד נובמבר סוף הסתיו,
הימים בהם הים מעלה גליו ברוגז.
מעולם לא נותר בי שובע,
ציפייה לביקור הבא.

סשה חבר מה TEN הציע
איך יכולתי לסרב?!
כייף, רוגע, שלווה.