״רציתי למות, לא יכולתי לשאת את המצב. הבית התפרק, אמא ניסתה לנתק אותי מאבא. בז'רגון מקצועי זה נקרא ניכור הורי. בבית הספר לא הצלחתי ליצור קשר עם ילדי הכיתה. הילדים התאכזרו אלי בהיותי חריגה. המזל הגדול שלי שנלקחתי לטיפול ותמיכה רגשית שסייע לי להתגבר על המשבר. להבין שאני לא אשמה. אני מעל גיל שלושים, אך עד היום אותן טראומות חוזרות אלי בסיטואציות שונות בחיי היומיום, מגרדות את קליפת הפצע שעדיין לא הגליד מאותה התקופה״. שיתוף של אישה מדהימה, באחד מאירועי ההכוונה על פי שיטת הפסיכונומרולוגיה בהם השתתפתי.
בכל פעם שעולה בתקשורת כתבה על עוד נסיון או חלילה הצלחה של נער/ה לשים קץ לחייהם, צפים בי סיפורים אישיים קשים של ילדים בהם נתקלתי במסגרת עבודתי כמדריך בבתי ספר, וחוויותיהם הרגשיות הקשות והמטלטלות.
בשבוע שעבר פורסם סיפורו הקשה של נער בן 14 מב"ש שהוביל אותו לנסות ולשים את נפשו בכפו. הצקות והתנכלויות קשות במקום בו היה אמור להיות מוגן, הביאו אותו לייאוש מהחיים ויתור עליהם. ממכתבו להוריו: "היי, אני לא יודע מה לכתוב אבל אנסה. הסיבה שאני מתאבד היא שאיבדתי את החשק לחיות. ניסיתי להתאבד".
ההשלכות של נידוי חברתי
ההשלכות של נידוי חברתי הן בלתי נסבלות לילד והיחס הרע שקיבל חוזר כבומרנג לחברה. חברה שדוחה, מזלזלת ולועגת לו, מסמלת עבורו את סוף החיים. ברגע של דחייה עולמו מתמוטט ונחרב. הוא יסתגר בתוך "בועת שריון". לעיתים יהפוך אלים כלפי הסביבה כתוצאה מתסכול וחוסר כלים מתאימים להתמודד רגשית עם המצב.
חרם של ילדים לא מתחיל בחברה שלהם, במעגלי גילם. ראשיתו בחוויית ריחוק, עד שנאה של ממש בין המבוגרים הסובבים אותם. כאשר בחברת הבוגרים ילדים חווים זלזול, לעג וחלוקה לטובים ומוצלחים יותר או פחות, נראה השלכה מידית על חברת הילדים ותוצאות איומות. יהיו ביניהם מאבקים, פילוג, מלחמות, ביטויי שנאה וחרמות.
כדאי לברר איך עולם המבוגרים נראה מנקודת מבטם: מפוצלים, מחולקים, שבורים, מלאי גאווה עצמית האחד על חשבונו של האחר, מנהלים פנקסנות ותחרותיות אינפנטילית, מתוך רצון בלתי נשלט להביס את הצד האחר ללא פשרה, לצורך האדרת תדמיתנו בעיני עצמנו.
להציל את הילדים שלנו
כדי להציל את הילדים שלנו עלינו ליצור שינוי גורף בכלל החברה. הילדים צריכים לספוג אווירה מקבלת ותומכת כדוגמא מהסביבה בה הם גדלים. לראות שהטוב בחיים מגיע דווקא ממערכות יחסים חיוביות בינינו, יחסים של פרגון, קבלת האחר גם ועל אף היותו לעיתים שונה מאוד מאתנו, תמיכה וערבות הדדית.
