הכרנו במכבי צעיר.
כיתה ז' לבושים חאקי ועניבה כחולה פס לבן. הוא היה בדיוק הפוך ממני בתכונותיו, מה שעורר בי מיד דחייה. חולה כדורגל, שרוף על פוליטיקה ועוד על בגין, שעורר בי חלחלה. יכולת ורבלית גבוהה. ממש וכחן אין סופי ורעשן, בעוד אני סבלתי באותן שנים ממופנמות והייתי משובלל היטב בתוך קונכיה. כמובן ששפטתי וביקרתי אותו תקופה ארוכה. עד שפתאום מצאנו את עצמנו באותה הכיתה. שם נבנתה החברות.
אפילו כשנשארתי כיתה ועברתי לכפר הירוק, אברהם היה תמיד החוט המקשר והמחבר אותי לחבורה. החבר הנאמן שהמתין לי שנה אחרי השחרור שלו מהצבא ויחד טיילנו חצי שנה בארה"ב הגדולה.
זו היתה נקודת הזמן בה נרקם הקשר בין ההורים שלנו. לימים גם ביניהם נבנתה חברות אמיצה.
סיפורי חיינו נשאו אותנו הרחק אחד מהשני חתונות, ילדים, מרחק גיאוגרפי ושינו אותנו. אך תמיד, בכל הזדמנות שהקשר מתחדש, נדלק מיד אותו ניצוץ בלב מאיר מנחם ומשמח בכל פעם מחדש.
זה סוד גלוי, שאנו הבנים אוהבים להיות בחבורות. אבל גם בחבורה, לכל אחד יש את החבר הכי נאמן לו. איש סוד כזה שיודע עליך הכל. קשרים בין אנשים מורכבים מאוד ודורשים מאמץ. נוצרים לעיתים "פיצוצים" שיוצרים ריאקציה הפוכה ומרחק. במבט לאחור, אלה בדרך כלל עניינים קטנים ולא חשובים שמובילים לחוסר אמון ביחסים, תחושת הבגידה שורפת את הלב גורמת לסערה. המוח שלנו אלוף בעיבוד רגשות פצועים ושמירתם עמוק במגירות תוך שהוא מדביק להן תוויות, הגדרות ושמות שלשיטתו יסייעו לו בעיתות משבר, או כשעולה סוגיה חדשה.
אז מה היא חברות אמת?
כאשר נבנית חברות מלב אל לב היא משרה ביטחון, רוגע הרגשה שאתה לא לבד בעולם. קשר שמוציא טוב מהלב, אפילו אם אני לוקח על גבי חלק מהנטל. זו היכולת להיות שם עבור החבר במיוחד כשרע, כאשר החיים כבר לא תותים מצופים שוקולד. דווקא עזרה ונתינה מוציאה מהביצה הפרטית שלך. חברות אמיתית דורשת ויתורים הדדיים, יכולת התעלות מעל אכזבות, כעסים, תסכולים הנובעים מהשוני בינינו. חברות כמו שהייתה פעם, בימים שלחיצת יד הייתה בטוחה ומספיקה אפילו בעסקאות נדל"ן.
היום הקשר החברי השתנה מאוד. אנחנו שקועים יותר ויותר בעצמנו והחברות קיבלה פנים אחרות. נסגרנו מאחורי דלתות פלדה ואנחנו חיים רוב הזמן מאחורי מסכי הנייד, המחשב, ברשתות חברתיות, סדרות טלוויזיוניות ותקשורת מרעילה. אפילו ברכת מזל טוב ליום הולדת הופכת להיות ברכה על קיר בפייסבוק.
אנו ההורים משמשים מודל עבור הילדים, זה עובר באוויר ללא מאמץ. אך גם אצלנו מושג החברות עבר שינוי, תחושת הביטחון התפוגגה. שכחנו איך לדבר ולתקשר נכון עם הסביבה. הדור הצעיר שונה מאוד בהבנת חברות אמיתית והרגשתה. הם די נזהרים מהתקרבות ל"חבורה", פוחדים להיפגע. חסרים להם כלים מתאימים לבניית קשר חברי ארוך טווח, שיעניק את אותה תחושת ביטחון שנעלמה. כולנו עברנו, בלי משים, לחברות מסוג חדש. אנחנו כל כך מבולבלים ופחות מסוגלים להרגיש את החשיבות העצומה שבשמירה על קשרים חמים בינינו ותחושת הביטחון שהחיבור בינינו מעניק מתפוגגת.
האגו האכזרי פועל הפוך, קופץ, מרחיק, מנסה לשלוט ולהראות לחבר כמה אני יותר טוב ממנו. כמה אני יותר מוצלח, מייצר רגעים שמחבלים ומרעילים את הקשר.
אבי חבר ילדות
חברות היא ההפך
חברות תקינה מפתחת כל הזמן חוטי קשר חדשים, נבנית על בסיס קשר הדדי מתוך הרגשה שאנחנו לא יכולים לחיות אחד ללא השני. היא אינה דורשת מאמץ, אינה כרוכה במתח, הרגשת סכנה, או התקפה. היא משרה אווירה נינוחה, חיים יותר מאוזנים ורגועים.
בחודשים האחרונים אני מדריך ילדים מגיל הגן ועד יסודי. הלב נקרע מהחשיפה מספר הילדים הסובלים מבעיות רגשיות ופסיכולוגיות מורכבות.
אך כאשר מלמדים ומכוונים ילדים דרך משחק צורת הסתכלות נכונה, אומנות בניית קשרי חברות. מעלים את חשיבות הוויתור והנתינה לראש סדר העדיפויות, משהו אחר וטוב נבנה. הילדים משתנים ומבינים מיד את הפוטנציאל של כוח הקבוצה על הפרט הבודד האחד.
"המיומנות הרגשית החשובה ביותר שעלנו לפתח בילדים זו חברות. שיש סביבך חברים ואתה יכול לסמוך על חברים והם עליך. ואז אתה יכול לסגור עיניים ולהיות רגוע זו היא ערבות הדדית". (הרב ד"ר מיכאל לייטמן)
נכתב בהשראת התוכנית מבט פנימי – אינטליגנציה רגשית: כשהשכל והלב נפגשים למידה רגשית חברתית