מראה מראה שעל הקיר, מי הכי יפה בעיר?
כך שאלה המלכה החורגת של שלגיה את המראה בכל בוקר והייתה מאושרת כל עוד המראה השיבה שהיא האחת. אבל ביום בו תשובת המראה אכזבה אותה כשהשיבה ששלגיה היפה בעיר, היא זעמה, ניפצה את המראה ותכננה איך להרוג את יריבתה.
למה לא הסתפקה המלכה בלדעת שהיא יפה, למה היה חשוב לה להיות "היפה ביותר"? הרי תמיד יהיו אנשים יפים, חכמים, מצליחים יותר.
השאיפה ל"להיות הכי" מעמידה רבים בפני אתגר רגשי לא פשוט: כאשר הערך העצמי נשען על השוואה, נוצרת תלות מסוכנת בתחושת עליונות רגעית.
תחרותיות והישגיות השולטים בנו
הרצון להצטיין, להתעצם באגו, אינו רק עניין אישי, הוא מתבטא גם ברמה הלאומית. לאורך ההיסטוריה, האנושות עסקה במאבקים ומלחמות, תוך גילויי שנאה וחיכוכים בלתי פוסקים. בתוך כל זה, עם ישראל בולט כחריג. ההיסטוריה שלנו מלווה ברדיפות, האשמות ויחס עוין מצד עמים אחרים. גם לאחר 7 באוקטובר, בו חווינו זוועות איומות, בלתי נתפסות,
רבים בעולם הפנו ועדיין מפנים אלינו עורף. למה?
בעל הסולם מסביר במאמר הערבות כג) שנכתב בשנת תרצ"ג (1933): "באומה שלנו יש משהו מיוחד שלא קיים באף אומה אחרת. בעם הזה יש התפתחות שונה, שהיא צריכה להסביר לכל העולם, דרך כזו לפסגת ההתפתחות".
הערבות שלנו לכל האנושות
כל אחד מחפש אחר חיים טובים ורגועים, אממה החיים האגואיסטים הללו נמצאים בסתירה למצב הרצוי, המחובר, המודגם סביבנו על ידי הטבע כולו. אין לנו ברירה, אנחנו חייבים לשנות נקודת מבט, להתקרב ולהתחבר . לעבור מקשר אגואיסטי לפיו כל אחד שם אך ורק את עצמו, צרכיו ומחשבותיו בראש מעייניו, לקשר אלטרואיסטי דאגה מתמדת לסביבה.
יש בנו תכונה ייחודית שעוברת מדור לדור רצון פנימי לחיבור. זהו כוח רוחני, שאינו מתעורר בנו במקרה, אלא תלוי ונמצא בתוך הנשמות שלנו. כאשר לוחצים עלינו מבחוץ אנו מתאחדים , מתקרבים ומצליחים לסלק לזמן מה את השנאה בינינו.
דור אחרי דור אותו רצון לקבל, האגו שלנו, מפתח אותנו בצורה ייחודית. הוא מניע אותנו להתעלות, להרגיש, לחשוב יצירתית ולמצא פתרונות חדשים. ולצד זאת התורה – ספר החיים שלנו – מציבה לנו אתגר אחר: לעבור מדאגה כל אחד לעצמו לדאגה לאחרים "ואהבת לרעך כמוך".
כל פעם שעם ישראל הצליח לחיות באחדות ובחיבור, הוא חווה פריחה ושגשוג. כשאנו מתחברים, מתעלים מעל הפערים העצומים ומגבלות הזמן והמקום, אנו זוכים להרגיש ביטחון, רוגע ותקווה. מרגישים כמו משפחה אחת מחוברת המגויסת לעזור האחד לשני, עולם שכולו טוב.