סיפור יציאת מצרים, המאבק בין משה לפרעה מתוארים על פי חכמת הקבלה מצבים פנימיים אותם עובר כל אחד מאתנו בכל דור ודור. מאבק בין כוחות של דחייה הפועלים בתוכנו לבין כוח החיבור והאיחוד.
הפרעה שבינינו
"משה" (מלשון משיה), הוא אותו כוח מושיע, כוח המסייע לנו להתעלות מעל המצבים ולהתחבר לסביבה ולאנשים. כנגדו, כוח הפירוד, "פרעה", מייצג את האגו האכזר והדורסני הדוחה אותנו מחיבור.
"מצרים" היא לא אזור גיאוגרפי, אלא קוד המתאר צורת חשיבה אגואיסטית, הנשלטת ע״י פרעה. כלומר שנאת חינם, ריחוק והפקת תענוגים על חשבון הזולת.
אותו כוח הפירוד מוביל אותנו להילחם בכל מקום שבו אנו נתקלים זה בזה – בבית, בזוגיות, במשפחה, עם הילדים, בפייסבוק למול הגולשים, בפקקים בכביש או עם הבוס בעבודה.
אפשר היה לראות זאת בברור במשברים הפוליטיים, שסופם אינו נראה באופק, בהתדרדרות במערכות הקשרים בין בני האדם שהגיעה לשפל בשנים האחרונות, בזלזול, בחוסר קשר ותקשורת, בשנאה, בעוינות, חוסר התחשבות והאשמות הדדיות, להם אנו עדים סביבנו.
בני ישראל יצאו ממצרים רק לאחר שהתאחדו ונעשו לעם אחד!
ואף מאתנו נדרש עתה, יותר מאי פעם, לשאוף לחיבור, לאיחוד ולהושיט יד זה לזה.
פסח מזמן לנו אפשרות להסב כולנו יחד לשולחן ליל הסדר בחיבור ואהבה. להתחזק למול כוח פרעה האגו הממרר את חיינו.
ככל שיגבר החיבור פרעה "האגו" יספוג מכה אחר מכה, עשר מכות, עד שתגיע ההכרה החדה שבשימוש בו לא נגיע לשום דבר טוב. רק במאמץ משותף לחיבור יתחיל לנבוע כוח האחדות, שכמו נס יוציא אותנו מן העבדות לתדמיתנו הכובלת אל הגאולה, אל האחדות, ויגיע הקץ לכל הבעיות והצרות.
כפי שנאמר באגדה של פסח "שבכל דור ודור האדם צריך לראות את עצמו כאילו הוא יוצא ממצרים".
