אבא מאצ'ואיסטי, אבא שוויוני
אומרים על הגבר הישראלי שהוא מחוספס, לא רגיש, מאצ'ו. הוא מוצג לרוב דרך פריזמת הזהות המקצועית או הצבאית. מהצד התרבותי מצווה עליו להיות המפרנס, החזק והשולט. פועל יוצא מכך שנמנעת ממנו ההנאה שברכות ואהבה שוויונית. כאחד שגדל לאב מאצ'ואיסטי, בגיל צעיר קיבלתי החלטה –" אני לא אהיה גבר או אב כזה לילדי".
במסע התפתחותי חקרתי, גיליתי והעצמתי חלקים רבים בתוכי כגבר וכאב לשלושה ילדים, ומתוך התבוננות בגברים נוספים בהם נתקלתי או טיפלתי. בתוך התא המשפחתי שלי התנהלתי מתוך תפיסה של גבריות חדשה. ובתוך כך עלו בי שאלות ותהיות: מה זה אומר להיות גבר ואב בימינו, איזה הורה אני בוחר להיות ומהו באמת המסע שלי בעולם כגבר וכאב?
מלבד תהליך ההולדה וההנקה, שמעצם היותי גבר לא נתאפשר לי טכנית. לקחתי חלק פעיל בכל הליך הטיפול וגידול של שלושת ילדי, הרבה הודות לגרושתי שעודדה אותי. הפכתי להיות שותף כהורה שוויוני. חלקנו בנטל האחריות בתפקודי הבית וגידול הילדים.
במרוצת השנים נפגשתי עם גברים רבים המתנהלים לפי מודל הגבריות החדשה ונוקטים בפועל בהתנהלות הורית שוויונית.
ראיתי גם גברים אחרים, שלמרות שלא התנהלו לפי המודל הנ"ל, בכל זאת לוקחים חלק נכבד בהליך גידול ילדיהם. מעט, אם בכלל, פגשתי בגברים שבהתנהלותם ממשיכים בהתנהלות עפ"י המודל הישן המוצגת לעיל.
כשמתפרק התא המשפחתי
בהליך בו מתפרק התא משפחתי נוצר מצב חדש עבור כל אחד מבני המשפחה. לאב מן הגבריות חדשה, נוצר מצב בו יש לו תפקיד מכריע ואפילו קריטי. זאת ומאחר ומעורבותו של הגבר מן הגבריות חדשה במערך התפקוד הביתי השוטף גדולה. על אחת כמה וכמה במידת מעורבותו בגידול ילדיו. יוצא מכך שניתוק האב מילדיו באופן דראסטי עלול ליצור נזק מנטאלי לילדים.
במקרים בהם ישנה תקשורת, ואפילו חלקית, בין ההורים אזי ניתן להגיע להליך גישור, אשר תורם הן מהפן הכלכלי והן מהפן הרגשי לכל התא המשפחתי. במקרים בהן התקשורת בין בני הזוג קשה, הסיפור שונה בתכלית. כל צד מרוכז בקושי האישי שלו מבלי לראות את הצד השני. ישנן נשים אשר במהלך התהליך, מטעמים השמורים עמן, משתמשות בילדים ככלי ניגוח בבעל (אני מודע לכך שישנם גם גברים אשר נוקטים אף הם בגישה של ניגוח האישה באמצעות הילדים) תוך ניצול החוק לטובתן. בארץ בה המשמורת מועברת לאם באופן אוטומטי אלא אם הוכח אחרת.
אחת הדרכים היא מניעת קשר בין האב לילדיו. אני סבור כי המטרה בד"כ היא ליצור התשה מנטאלית לגבר שאולי תוביל ליתרון משפטי, ו/ או משיקולים אחרים. שמעתי כי ישנם בקרב עורכי הדין בתחומי המשפחה המנחים את לקוחותיהם להתנהלות זו (הרחקת הילדים מהאב כטקטיקה). אבות רבים וגם לא מעט אבות "מגבריות חדשה" מתקשים לעמוד בעומס הנפשי עקב כך. התגובה הראשונית הינה כעס על הפרודה ומיד לאחריו עובר הכעס על הילדים, מתוך אכזבה, תסכול, רמת ציפיות ועוד. העומס הנפשי אכן רב מנשוא, נוצר קרע קשה לאיחוי בין האב לילדיו.
גם העומס הפיזי והנפשי הפועל על האם בתהליך זה משמעותי אף הוא. העדר נוכחותו של אב המשפחה מותירה חלל גדול עובדה אשר גורמת לנטל כבד מנשוא על האם. כך, מתקשה האם לתת מענה הולם לפניותיהם של ילדיה הזקוקים למילוי צרכיהם הנפשיים. טראומות לילדים באות לידי ביטוי באופן מידי ולטווח ארוך.
בואו נשמור על הילדים
אני יוצא בפניה נרגשת מעל "במה" זו לנשים, למערכת המשפט, לעורכי הדין בתחומי המשפחה ולמערכות הסוציאליות להבין את המורכבות לעומקה, לאור כמות גדלה והולכת של אבות מסוג גבריות חדשה.
המניע את העולם הינו אהבה. בהעדרה מצטבר כעס, המוביל לזעם, נקמנות, ועוד. גם אני עברתי הליך גרושים לא קל. נעזרתי באנשים שהובילו אותי בתהליך למקום המכיל ורואה את התמונה בכללותה. מקום בו השתדלתי למזער את הפגיעות שלי בנפשותיהם הזכים של ילדי.
אני ממליץ בחום להסתייע במערך אנושי תומך אשר מסוגל להוביל את המהלך המורכב של פירוד באופן שקול ורציונאלי. כמו כן חשוב לשים דגש מיוחד על התנהלות יחסים תקינה של האב עם ילדיו באופן שוויוני ובלתי מקפח, ושמירת הכבוד הראוי ליחסי הילדים עם אימם.
