"אתה תצטער ותחזור הביתה!" ארבע מילים בלבד, אבל הן הדהדו בי כצלצולי אזהרה. אבי לא הרבה לדבר, למדתי לקרוא את שפת הגוף שלו. את הדאגה שפעמה בין המילים שלא נאמרו. אבל המשפט הזה, שאמור היה להרתיע אותי. היה זה שבזכותו ידעתי – אני יוצא לדרך חדשה!

שנים אחר כך, כשפגשתי את אבירז (שם בדוי), מילואימניק בן 22. הרגשתי כאילו נבנית בי נקודת מבט נוספת לחוויה, רק הפעם מנקודת זמן ובגרות אחרת.

על מיטת עיסוי בבסיס צבאי אי שם. במסגרת טיפול ההתנדבותי שזכיתי להעניק לחיילי מילואים שיצאו אחרי סבב שלישי / רביעי משירות מילואים באיו"ש. הוא שיתף על הכאב בגב, אבל אני הרגשתי שהכאב נמצא במקום עמוק יותר.
ובכלל איך שני הסיפורים הללו יחד קשורים לדיה הבת שלי הצעירה?!

ההיפוך הארור: כשהילד הופך להורה

במהלך הטיפול, אבירז שיתף אותי שהוא סובל מזה שנתיים, מכאב במרכז הגב. הרגשתי שמשהו כבד יושב עליו. שאלתי והוא שיתף בדילמה עמה הוא מתמודד: "אני רוצה לעזוב את הבית, אבל פוחד שאמא לא תוכל להתמודד עם המצב שהיא תישאר לבד…!"

זיהיתי בו מיד רגישות ודאגה לאימו לצד רגשות אשם וקורבנות. מהשיתוף הקצר הודות דמות האם – הבחנתי מיד במארג רגשי המאופיין ע"י תמצית דומיננטית בפרחי באך טיפוס אישיות CHICORY  .CHICORY הם אנשים מלאים באהבה, נתינה ורצון לעזור.
הם אלה שתמיד שם בשביל אחרים: הורים שמפנקים דואגים לכל פרט קטן, חברים ששמחים לעזור.
אנשים שתמיד מוכנים להשקיע את זמנם ומרצם לטובת מי שהם אוהבים.

שליטה במסווה של דאגה

לעיתים, אחת התכונות המורכבות של טיפוס זה היא הנטייה לרצות לשלוט באנשים ובמצבים. הם יכולים להיות הורים שתמיד "יודעים מה טוב לילדים שלהם" או בני זוג שמעניקים הרבה אהבה אך דורשים תמורה.

טיפוס CHICORY יכול להביא תכונות חיוביות לידי ביטוי בצורה בריאה, כאשר הוא לומד להעניק אהבה שאינה תלויה בתמורה.

"הוא זרק אותי בגיל שנתיים בשביל אלכוהול!"

הרגשתי שעמוק בפנים מכבידים על אבירז דברים נוספים שקשה לו להתמודד איתם. שאלתי בזהירות "מה אומר אבא על הרצון שלך לעזוב את הבית?" והוא אשיב – "הוא זרק אותי בגיל שנתיים בשביל אלכוהול!"
שאלתי "מתי פגשת לאחרונה את אבא?" – התשובה הייתה חדה כתער – "מעולם לא!"

כשנפרדנו, אבירז ידע שהוא עומד לצעוד בדרך חדשה – לצאת מהבית, וגם לנסות ולפגוש את אביו לראשונה בחייו. ואני? אני חזרתי הביתה, אל המחשבות על דיה, בתי האהובה, שעומדת לעזוב את הבית. אבל עכשיו, יותר מתמיד. אני יודע – אהבה אמיתית היא כזו שמצמיחה כנפיים, לא כזו שכובלת בשלשלאות של דאגה.