ברגע בלתי נשכח בתחילת אפריל, רגעים ספורים לפני כניסת השבת,
יצאה דקל, בתי הבכורה, לאוויר העולם וקבעה את מקומה בליבי לנצח, משנה את מהות חיי בן רגע. גל אדיר של רגשות הציף אותי, רצון בלתי נשלט להעניק לה אהבה אינסופית, לצד אחריות גדולה. אושר עילאי מהול ביראה עצומה, הרגשה שחיי נקשרו בחייה לנצח ורצון לנתינה טהורה, ללא כל ציפייה לתמורה. כאילו הטבע עצמו לחש לי- אהבה היא נתינה.
שנים חלפו מאז אותו רגע מכונן. האהבה בינינו קיבלה נוכחות ואופי, צמחה למכלול מורכב של תחושות, התבגרה והולידה צפיות ומימושן מייצבת גבולות גמישים ורחבים ויחד עם זאת,
בהשוואה למערכות יחסים אחרות בחיי, בהן אני מוצא את עצמי פגיע יותר, מבקש הדדיות.
אהבה נכזבת
פעמים רבות מצאתי את עצמי שם, במרה של נתינה שאינה מאוזנת בקבלה "פנקסנות", כשמערכת היחסים מאבדת יציבות. ההכרה בעובדה שרק נתינה הדדית, כשתשומת הלב של כולנו נתונה לאיכות הקשר עצמו, תוכל להבטיח את האהבה בינינו. שינוי בתפיסה זו היא הדרך להתגבר על ייסורי האהבה הנכזבת שכולנו מתבוססים בתוכם.
כשאנו מעניקים בשפע אך איננו זוכים לקבל אהבה בחזרה, מתקבלת הרגשה קשה. כאילו שפכנו מים על קיר בטון והם חוזרים אלינו מזוהמים ברגשות תסכול, כעס, עצב, ייאוש ודיכאון. יצר הרע שלנו מושך אותנו לקבל הנאות בזויות מהשפלת האחר על מנת לאשר את עצמנו. מעבירים את החיים בהתנגשות מתמדת, אוספים פירורים של ״הנאה״, מעצימים את תחושת הריקנות. כמיהתנו לאהבה גדלה, ומולה גוברת סאת הייסורים. מכאן הדרך לשיברון הלב הולכת וגדלה ביחס ישר.
האם זוגיות היא אהבה?
לא בהכרח, לעיתים אנו נוטים להחליף בין המונחים "זוגיות" ב "אהבה", אך הם אינם זהים. זוגיות יכולה לשמש כערוץ לזרימת אהבה, אך היא אינה ערובה לקיומה. אהבה אמיתית זורמת בחופשיות, נטולת שיפוטיות וחסמים רגשיים.
ערוץ האהבה אינו מוגבל לזוגיות בלבד; הוא יכול להתקיים בין הורים לילדיהם, בין חברים, אפילו בעל חיים המשדר תדר אהבה.
אהבה היא תופעה טבעית המתקיימת כאשר אנו מאפשרים לה לזרום ללא מכשולים. היא רגש חם, מחייה ועוטף. עלינו להשקיע מאמץ מודע בהסרת מחסומים רגשיים העלולים לעכב את התפתחותה, כגון: שיפוטיות, שהיא אנרגיה בלתי מקבלת ובלתי מאפשרת זרימה. כך הדבר גם לגבי רגשות אשם, כעס עצמי ושנאה עצמית, כל אלו הם רגשות המכילים אנרגיה חוסמת. המנוגדת למהותה של אהבה שאינה זרימה טבעית וחופשית.
על ידי זיהוי והסרת מחסומים אלה, אנו מאפשרים לאהבה לצמוח ולשגשג בכל מערכות היחסים שלנו, זוגיות ומעבר לה.
מדוע רבים כל כך כמהים לזוגיות, למה אנו בעצם משתוקקים?
אנו מחפשים זוגיות כמצוות הטבע, מתוך רצון למצוא מקור חיים רגשי חיצוני לאהבה ותמיכה. רק כאשר זכינו להכיר את אהובינו והקשר מעמיק מתגלים אותם חסמים אמיתיים. אותן תבניות רגשיות שנשזרו בנו לאורך חיינו ומונעים מאיתנו להיפתח באמת.
זוגיות היא מחול עדין בין שתי נשמות, הכורכות יחד את חלומותיהן ופחדיהן. היא הכימיה העמוקה שבתוכנו, רצון להתחבר, להרגיש, לחוות.
בלב כל אחד בעולם הפחד מבדידות גדול ומפחיד. אנו מחפשים יד חמה שתאחוז בנו, כתף להישען עליה. מייחלים לאותן עיניים שיראו את הטוב והיפה שבנו באמת, יעטפו וירגיעו את הסערות המתחוללות בתוכנו.
אנו חולמים על אותו אדם שיהיה שם בלילות הקרים כשהעולם מרגיש קפוא ובימי הקיץ הלוהטים כשאנו זקוקים לצל. חיפוש אחר אותה נפש תאומה שתהיה איתנו בכל רגע בצחוק ובדמע, בשמחה ובכאב.
אבל לפעמים, למרות כל הרצון הטוב, אנו מוצאים את עצמנו מתנפצים למול קירות לבנו, שנפגע בעבר ומסרב להיפתח. אנו עומדים מול האדם האהוב, אך מרגישים כאילו תהום פעורה בינינו.
הפחד משתלט, והאמת מסתתרת. במקום לדבר מהלב, אנו מתחבאים מאחורי מסכות ובמקום זרם חם של אהבה, מרגישים רק אפיק יבש של אכזבה.
זוגיות אמיתית מתחילה בתוכנו. כאשר נלמד לאהוב את עצמנו, לקבל את פצעינו, נוכל סוף סוף להושיט יד אמיתית לאחר. ואז, אולי, נגלה את הפלא האמיתי של אהבה ללא גבולות ופחד.
זכינו לאהבה הטהורה שחשנו כלפי ילדינו הרכים, כחוויית רגש אדירה שנוכל להגשים במערכות היחסים כולן. כשתשומת לבנו תהיה נתונה לפתיחת חסמי רגש המצויים בנו והפיכתם לגשרים באמצעות עבודה פנימית.
אז נוכל לממש ולהגשים את מצוות
"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" – נלחם באותו יצר רע ונהפוך אותו לאהבה, כפי שאנו אוהבים את עצמנו. בכך נקרב את עצמנו לאהבה נשגבת שהיא מהות הבריאה.