מנין נובעות החרדות והדאגות? למה הן חיוניות? איך להפחית, לסנן ולנתק את החרדות המיותרות וכיצד לבנות מערכת מגינה ורגועה סביבנו?
כל אחד מכיר פחד וחרדה ברמה זו או אחרת מחיי היום יום. לפעמים מדובר בחרדות ודאגות קטנות, לפעמים הן "סתם" מפריעות ביום יום, או שהפחד והדאגה לא מאפשרים להירדם בלילה, אצל אחרים הן מוגדרות כמחלה, ולפעמים כל כך מפחיד עד כי אפשר לקבל התקף לב.
דאגה היא אומנם משהו מאוד טבעי שיש לכל אחד ואחת מאיתנו, אך הדאגות תופסות את מירב מחשבותינו. אם נחשוב על זה לעומק, רוב היום אנחנו עסוקים בלדאוג לכל מיני דברים כמו: פרנסה, אוכל, ילדים, מחלות במקרו עד לדאגה לפרטים הקטנים במיקרו. אנו נעשינו מודאגים מהחיים, החיים הפכו להיות דאגה גדולה, המלחיצה ומפחידה אותנו בחיי היום יום הן במודע והן בתת מודע.
בעולם החי – חרדות ודאגות הן דבר הכרחי לקיום ולמימוש
אם נתבונן בעולם החי הדאגה והחרדה הן חלק גדול בשגרה היומית שלהן. החיות נמצאות בדאגה על הקיום שלהן, על הקן שלהן, על המשפחה והצאצאים, על הלהקה, נגד אויבים, איך לשרוד ומה לאכול. אלו הן דאגות שחיות מתמודדות איתן ביום יום.
לדוגמא, כאשר אנו מתבוננים בציפור, היושבת על ענפי העץ ומצייצת. היא מציירת לנו בהרגשה חוויה של חופש, שלווה אשליה של שחרור מדאגות. מיד מתעורר לו צורך חדש המשתוקק להתחלף איתה,להתיישב על העץ באוויר הצח ולהירגע. בעוד שבפועל אין ביכולתנו להתחבר לפחד, ולדאגה בה היא נתונה בכל רגע ורגע.
הסביבה מעצבת לנו כלי מדידה ודרך התבוננות על החיים
גם אנו טרודים יום וליל, ב"מה אני אוכל?, איך אני ישן?, איך אני מסתכל על דברים?, איך הסביבה רואה אותי?" בית, רכב, בגד, התנהלות, חשיבה, דיבור ועוד.
קיימים תנאים תורשתיים איתם אנו נולדים. מנגד ישנם תנאים וערכים אותם קיבלנו מהבית, סביבה, בית הספר, גן הילדים, הטלוויזיה, אינטרנט ועוד. אם ניקח את כול התנאים המולדים והנרכשים נקבל יחד את קודי ההפעלה של כול אחד מאיתנו, המפעילים אותנו בחיפוש תמידי – כיצד להביא אותם לידי מימוש בחיי היום יום.
מצד אחד קיים רצון לממש הגדל לאור הגירויים וההשפעות אותם אנו סופגים מהסביבה, לנגד מנגנון פנימי הבודק, שופט, מבקר וחרד להצלחה או לכישלון. ולכן חרדה בעצם, זה מצב קבוע בו אנו שרויים. רק שאנו לא מודעים לזה שאנו נמצאים בחרדה.
אפילו תוך כדי הנאה אנו נהנים מזה שעכשיו יש לנו פחות חרדות ודאגות. מצב אוטופי כאילו אנו משוחררים מהמחשבות המביאות אותנו לדאגה. אך לא נמצא אדם הנמצא בהרגשה כזאת. וכל שכן, בכלל אין יצור, שמרגיש את עצמו חופשי מדאגות וחרדות. לפחות לא באמת.
אנו ניזונים מהסביבה, מהחברה כך שהמידע המגיע אלינו היום דרך המדיה והתקשורת מעורר פחד וחרדה. הדגשים הם על רצח, אונס או אלימות. ולכן זה גורם לבדיקה מתמדת היכן אנו נמצאים ביחס לאותה אינפורמציה מעוותת. בתום יום מפרך אדם ממוצע מחפש לנוח ולהירגע ובמקום זאת הוא סופג מנות גדושות של פחד וחרדה שלא פלא שרוב האנושות עם בעיות פסיכוסומאטיות, ייאוש, חוסר ויטאליות, מחלות פסיכולוגיות המתדרדרות למחלות פסיכיאטריות. "הבחור הרג את הבחורה, או ההיפך, הרגו אותו. האבא אנס בת. בבית ספר כך וכך מתקוטטים. פושע אחד, הרג את הפושע השני. המדינות מתקוטטות. בכל אמצעי תקשורת אנחנו שומעים על : רציחות , אנסים, גנבים, מצוקות כלכליות, מלחמות וכו'.
אז איך לא נהיה טרודים?!
כך אנו בונים תמונה על העולם. מקבלים מנה גדושה של פסולת איתה אנו נרדמים ומתעוררים שוב לבוקר יום חדש.
יסוד הקלקול
יסוד הקלקול הוא אורך החיים המודרני שהרס כמעט כל דבר טוב שהיה במערכות הקשרים והיחסים במשפחה, בזוגיות ובין אנשים. אנו רצים אחרי גירוים המתקבלים מהמדיה, תקשורת, חברה או מהסביבה המבלבלים אותנו ומושכים לאורך חיים ריק מתוכן. רדיפה אחרי הנאות מזדמנות המותירות אותנו עם חלל ריק הרבה יותר גדול, וצורך מתגבר לריגוש הבא.
לא פלא שהאנשות נמצאת בחרדה, דאגה ופחד תמידי.
חייב להיות שינוי עמוק!
הכיוון לשינוי הוא יחס טוב. כבוד הדדי, ניקוי השפעות רעות, לימוד לחיים טובים, "ואהבת לרעך כמוך". להבין שאנו חיים בתלות הדדית. בניית זוגיות נכונה, שינוי בחיי המשפחה והחברה. חינוך אינטגראלי בבתי ספר שיבנה את דור העתיד.
