הנזק הנגרם מלשון הרע
"תפסיקו כבר אני ממש מרגיש שאתם מזהמים את נשמתי, אני לא רוצה לשמוע את הדיבורים האלה”!!! כך אני דורש מילדיי
"תפסיקו כבר אני ממש מרגיש שאתם מזהמים את נשמתי, אני לא רוצה לשמוע את הדיבורים האלה”!!! כך אני דורש מילדיי
"שוב כלב השתין במעלית, איזו חוצפה…" "תסתכלו במצלמות תתפסו את האחראי…" דיונים מלאי פאתוס על זמני מעלית שבת עבור משפחת
עברתי בחיי מצבים אישיים קשים. כתבתי על כך כמה פוסטים בבלוג האישי באתר שלי. מתוך מצוקה רגשית קשה לאורך זמן
בשנים האחרונות התמקדתי בעבודתי בילדים בגילאי גן עד בית הספר היסודי. מלבד גילוי סף השעמום ואיבוד העניין הכל כך נמוך
נפלתי למרה שחורה, כל מנהל מכירות בתפקיד מקביל לא היה מחמיץ הזדמנות כזו. ואני להבדיל, נכנסתי לבלבול פנימי שיצר קונפליקט
"מפחיד לחיות כאן, המדינה נהרסת, אני מרגישה את זה בעצמות!" פתחה דקל ביתי הגדולה את שיחת הטלפון היום, בוקר יום
בית ערבי של עמידר, בשורת בתים אחרונה ברחוב כב' ברמלה, אבא היה יוצא ביום ראשון לפנות בוקר במשאית ה VOLVO
אמצע אוגוסט, שיא החום והלחות, כולם כבר מותשים מהחופש הגדול. אמי ז"ל הייתה מתחילה לעורר את השאלה שהעלתה בנו כל
ישנם כל כך הרבה סיפורים מרתקים, עוצרי נשימה. אך סיפור אחד שמדברים עליו ומספרים אותו, כבר למעלה מ 3000 שנים.
שניים משיטים סירה. התחיל האחד קודח תחתיו, לעשות נקב בסירה. אמר לו חברו: "למה אתה קודח?" ענה לו: "מה אכפת