כל הפוסטים בתסכול

נולדתי פג לאמא ניצולת שואה. שדאגה לאוכל רומני "בריא" שמן, מטוגן, מתוק, עוגות מטורפות! בקיצור חלום של רבים ומציאות ממומשת

אחת הטעויות הכי נפוצות היא לחשוב שלאחר הגירושים יסתיימו כל המורכבויות, הדילמות וחילוקי הדעות  ביניכם. כשאתם מתגרשים ויש לכם ילדים,

לו רק יכולתי לדעת בדיעבד מה יהיה המחיר הרגשי שאשלם כל חיי, הייתי מקבל את הבשורה אחרת. לא שיכולתי כילד

הלב נצבט, תחושה של כאב מוכר. הבטחתי לעצמי, חיים הפעם אתה לא נפגע. זה לא יכול להיות, שוב אותו לופ…

הוא רק החל לבנות את עצמו, הוא היה עדיין נער. בתחילת העשור השני לחייו, ילד פלא, שהחיוך שלו כבש לבבות

מתעורר עם קורי שינה בעיניים, למרות שלא הלכתי איתם לישון. מסטול משבוע אכילת מצות, שכבר הספיקו להתכסות במופלטות מתוקות. שש

רצה הגורל בלית ברירה באחד הבקרים בשעה 6:30 היה עלי לבצע את אחת המשימות השנואות עלי ביותר. בכל צומת בחיי,

מרוב התרגשות והתלהבות הלב כמעט ברח מבית החזה. דופק מואץ לא יכולתי לנשום. זו ההרגשה שליוותה אותי עם הכניסה למסיבת

פתאום משום מקום אזעקה. אינסטינקט ראשוני חשבנו הנה שוב תקלה במערכת ההפעלה. שנייה עוברת מפנימים וואלה זה אזעקת אמת. כבדות

הרגשתי כל כך דחוי, הבטן התכווצה, המילים לא יצאו נדהמתי מהתגובה. כשהתיישבתי בספסל השמאלי ליד החלון, הכעס החל עולה עבר