כל הפוסטים בלחץ

חוסר ודאות, חוסר אופטימיות לא רואים את האור בקצה המנהרה. המתח שנוצר בעקבות הישיבה בבית מעלה את הסטרס. מוביל לחוסר

נולדתי פג לאמא ניצולת שואה. שדאגה לאוכל רומני "בריא" שמן, מטוגן, מתוק, עוגות מטורפות! בקיצור חלום של רבים ומציאות ממומשת

בקרוב יתחיל החופש הגדול. מיליוני ילדים בגילאים שונים יצאו לחופשה. ומיליוני זוגות הורים יתחילו את "שנת הלימודים". חודשיים הם יאלצו

פתאום משום מקום אזעקה. אינסטינקט ראשוני חשבנו הנה שוב תקלה במערכת ההפעלה. שנייה עוברת מפנימים וואלה זה אזעקת אמת. כבדות

בכל פעם שאני רואה את הפרצוף שלה אני מרגיש כעס שמתחיל לטפס מהבטן, עולה ללב עושה "שני מחזורים" מגיע לראש.

"בעלי התלונן שהם קטנים אז עשיתי הגדלה, מחזיקה אותם בשתי הידיים וקורצת לניקול שבינתיים התיישבה לידה, ועוד מתיחה קטנה על

אני זוכר כמו היום את המבט והכאב, את השאלה שקיוצה את שרירי הבטן הרכה. של סבתי עליה השלום שהייתה ניצולת

מישנאלצתי בעל כורחי לעזוב את הממלכה הקסומה. היה ברור לי ש Queeny עוברת איתי לבית אברהם אבינו. הנושק ליער מדהים,

“הם נלחמו להביא את בני לקבורה – כעת אני נלחמת עבורם” ידיעה זו קפצה בווצאפ הקבוצתי לפני ימים מספר (תחילת

אתם מכירים את זה שאתם נכנסים לרכב בחופזה. צריכים להקפיץ הילדים, פגישת עסקים, עבודה או כל סיטואציה אחרת מלחיצה. מגעים