כל הפוסטים בכוח המחשבה

פגישה אקראית "בזכות" סיגריה הובילה לחברות אמיצה. למרות שאני אישית לא מאמין באקראיות, יש כוח שמנהל את המציאות בקפידה. לפני

אנו נוטים "לאכול" את עצמנו במשך שנים על כל מיני דברים שעשינו או לא עשינו לאחרים אי שם בעבר. מייסרים

מתעורר עם קורי שינה בעיניים, למרות שלא הלכתי איתם לישון. העולם נעור לעוד יום חדש, רובכם עדיין מתכרבלים תחת הפוך

שלום לך שנת 2020 רבים כעסו עליך, במקום לראות אותך שונה דרך עדשה רחבה. לראות את הדברים הטובים שהבאת איתך

לילה, סמטה חשוכה ביפו העתיקה, בית ישן, דירת חדר דחוסה עם תקרה גבוה. התישבנו ושמענו הרצאה אני אפילו לא זוכר

כשהלב נשבר תחושת הריקנות כה גדולה, הרצון לחזור למה שהיה פעם מונע אפשרות לצייר תמונה חדשה. אין רצון לחיות מרגישים

"אני מזמינה מד"א זה לא צחוק!" כך באסרטיביות אמרה. "את לא! אני אתגבר, זה לא קורונה החום הגבוה מהבטן." דו

"תסתכל אליי!" פנתה בקול מוזר, בזמן שמיהרנו להיכנס למעלית בהתרגשות גדולה. רגע לפני כן נפרדנו בחיבוקים ונשיקות איחולים לבביים. הסתובבתי,

נ. הייתה לי אוזן קשבת. יכולתי לדבר שעות ללא הפסקה. נ. הייתה שם, קשובה לסיפורים כמו מקלדת שרושמת אותיות, שהופכות

שנים לא קיבלתי את דרכו המיוחדת. שפטתי, ביקרתי, בעיקר כעסתי עליו. לא יכולתי לעבד את הכעס מלבד גוש בלב שהכביד